1. "את מי?" – פעולה ישירה על מישהו
כדי לציין על מי עושים את הפעולה (למשל: את מי אוהבים, מי ראית, את מי לקחנו), אנחנו פשוט מחברים את כינוי השייכות ישירות לסוף הפועל, בלי מילות קישור באמצע.
שימו לב למילה "אותי":
למדנו שכשמשהו שייך לי (שלי), מוסיפים רק 'י' בסוף מילה. אבל כשפועל מתבצע עליי (אותי) – תמיד נוסיף את האות נ' לפני כן ← "נִי".
- • הוא לוקח אותי ← בִּיַאחְ׳ד + נִי ← בִּיַאחְ׳דְנִי
- • אתה אוהב אותי ← בִּתְחִבּ + נִי ← בִּתְחִבְּנִי
- • אתם שומעים אותי ← בְּתִסְמַעוּ + נִי ← בְּתִסְמַעוּנִי
- • את רואה אותי ← בִּתְשׁוּפִי + נִי ← בִּתְשׁוּפִינִי
2. "למי?" – פעולה אל/בשביל מישהו
בפעלים שבהם הפעולה נעשית בשביל מישהו או אל מישהו (למשל: הבאתי לו, כתבתי לה), אנחנו נוסיף את האות ל' לפני כינוי השייכות (ממש כמו בעברית).
- • אתה לקחת לי ← אַחַ׳דֵת + ל + י ← אַחַ׳דֵתְלִי
- • הוא כתב לו ← כַּתַב + ל + וֹ ← כַּתַבְלוֹ
השוואה מנצחת:
אתגר למתקדמים: כשפועל מסתיים בתנועה
כשרוצים להגיד "ראיתי אותו" או "ראינו אותה", הסיומות משתנות בהתאם לתנועה האחרונה של הפועל. כשפעלים נגמרים בתנועה (י׳, ו׳ או א׳) כמו: שׁוּפְנַא, תְגִ׳יבִי, אַחַ׳דְתוּ — הסיומות ממשיכות ומתארכות.
אותו התארכות הצליל
- • ב"שׁוּפְנַא" התנועה היא 'אַ' ← נאריך ל'אַא' ← שׁוּפְנַאה / שׁוּפְנַאא (ראינו אותו)
- • ב"תְגִ׳יבִי" התנועה היא 'אִי' ← נאריך ל'אִי' ← תְגִ׳יבִיה / תְגִ׳יבִיי (תביאי אותו)
- • ב"אַחַ׳דְתוּ" התנועה היא 'אוּ' ← נאריך ל'אוּ' ← אַחַ׳דְתוּה / אַחַ׳דְתוּוּ (לקחתם אותו)
אותךָ (זכר)
מוסיפים את האות כ' כעיצור "קפוא" (בלי תנועה):
- ... שׁוּפְנַא ← שׁוּפְנַאכּ (ראינו אותך)
- ... שַׁאפוּ ← שַׁאפוּכּ (ראו אותך)
אותךְ (נקבה)
פשוט מוסיפים את הסיומת כִּי:
- ... שׁוּפְנַא ← שׁוּפְנַאכִּי (ראינו אותך)
- ... שַׁאפוּ ← שַׁאפוּכִּי (ראו אותך)
הטיה בזמן עתיד (את מי): יִסְמַע (הוא ישמע)
| כינוי גוף | בסיס (יִסְמַע) + סיומת | התוצאה |
|---|---|---|
| אותי | יִסְמַע + נִי | יִסְמַעְנִי |
| אותךָ | יִסְמַע + כּ | יִסְמַעַכּ |
| אותךְ | יִסְמַע + כִּי | יִסְמַעֶכּ / יִסְמַעְכִּי |
| אותו | יִסְמַע + וֹ | יִסְמְעוֹ |
| אותה | יִסְמַע + הַא | יִסְמַעְהַא |
| אותנו | יִסְמַע + נַא | יִסְמַעְנַא |
| אתכם/ן | יִסְמַע + כּוּ | יִסְמַעְכּוּ |
| אותם/ן | יִסְמַע + הֻם | יִסְמַעְהֻם |
הטיה בזמן עבר (את מי) - מסתיים בתנועה: שַׁאפוּ (הם ראו)
| כינוי גוף | בסיס (שַׁאפוּ) + סיומת | התוצאה (שימו לב לשינוי!) |
|---|---|---|
| אותי | שַׁאפוּ + נִי | שַׁאפוּנִי |
| אותךָ | שַׁאפוּ + כּ | שַׁאפוּכּ |
| אותךְ | שַׁאפוּ + כִּי | שַׁאפוּכִּי |
| אותו | שַׁאפוּ + ה (התארכות) | שַׁאפוּה / שַׁאפוּוּ |
| אותה | שַׁאפוּ + הַא | שַׁאפוּהַא |
| אותנו | שַׁאפוּ + נַא | שַׁאפוּנַא |
| אתכם/ן | שַׁאפוּ + כּוּ | שַׁאפוּכּוּ |
| אותם/ן | שַׁאפוּ + הֻם | שַׁאפוּהֻם |
הטיה בזמן עבר (למי): קַאל (הוא אמר)
| כינוי גוף | בסיס (קַאל) + סיומת | התוצאה |
|---|---|---|
| לי | קַאל + לִי | קַאלְלִי |
| לךָ | קַאל + לַכּ | קַאלְלַכּ |
| לךְ | קַאל + לֶכּ | קַאלְלֶכּ |
| לו | קַאל + לוֹ | קַאלְלוֹ |
| לה | קַאל + לְהַא | קַאללְהַא |
| לנו | קַאל + לְנַא | קַאללְנַא |
| לכם/ן | קַאל + לְכוּ | קַאללְכוּ |
| להם/ן | קַאל + לְהֻם | קַאללְהֻם |
שימו לב! בפועל שנגמר באות ל׳ לא מבטאים את האות ל׳ פעמיים פשוט שומעים את המילה עם ל׳ אחת דגושה - קאלי, קאלַכ, קאלֵכ...