המספר המונה: 0-10
| 0 | אפס | צִפֶר |
| 1 | אחד/ת | וַאחַד / וַאחְדֶה |
| 2 | שניים/תיים | תְנֵין / תְנְתֵין |
| 3 | שלוש | תְלַאתֶה |
| 4 | ארבע | אַרְבַּעַה |
| 5 | חמש | חַמְסַה |
| 6 | שש | סִתֶּה |
| 7 | שבע | סַבְּעַה |
| 8 | שמונה | תְמַאנְיֶה |
| 9 | תשע | תִסְעַה |
| 10 | עשר | עַשַׁרַה |
| - | - | - |
עשרה ועשרות (11-90)
| 11-19 | ערבית |
|---|---|
| 11 | אִחְדַעְשׁ |
| 12 | תְנַעְשׁ |
| 13 | תְלַאתַעְשׁ |
| 14 | אַרְבַּעְתַעְשׁ |
| 15 | חַמְסְתַעְשׁ |
| 16 | סִתַּעְשׁ |
| עשרות | ערבית |
|---|---|
| 20 | עִשְׁרִין |
| 30 | תְלַאתִין |
| 40 | אַרְבְּעִין |
| 50 | חַמְסִין |
| 60 | סִתִּין |
| 70 | סַבְּעִין |
סדר המילים במספר דו-ספרתי:
קודם אומרים את ספרת האחדות ולאחר מכן את העשרות.
לדוגמה: 25 ← חַמְסַה וּעִשְׁרִין (חמש ועשרים).
חוקי השימוש במספר המונה
לכל מספר יש צורה קצרה וארוכה:
הצורה הארוכה מסתיימת ב-ה' או ת' (תלוי במילה שאחריה).
במספרים 3-10:
השם הנמנה יבוא ברבים, ונשתמש בצורה הקצרה של המספר.
לדוגמה: תְלַאת וְלַאד (שלושה ילדים)
במספרים 11 ומעלה:
השם הנמנה יבוא ביחיד, ונשתמש בצורה הארוכה של המספר.
לדוגמה: תְלַאתַעְשַׁר וַלַד (13 ילד)
מספר סתמי: כשסופרים סתם כך (או בשעה), משתמשים תמיד בנקבה (הצורה הארוכה).
מאות ואלפים
| מאות | ערבית |
|---|---|
| 100 | מִיֶּה |
| 200 | מִיתֵין |
| 300 | תְלַאת מִיֶּה |
| 400 | אַרְבַּע מִיֶּה |
| 500 | חַמְס מִיֶּה |
| אלפים | ערבית |
|---|---|
| 1,000 | אֵלְף |
| 2,000 | אֵלְפֵין |
| 3,000 | תְלַאתַלַאף |
| 4,000 | אַרְבַּעַתַלַאף |
| 5,000 | חַמְסַתַלַאף |
סדר המילים במספר ארבע-ספרתי:
קודם אומרים את האלפים, לאחר מכן המאות, ובסוף האחדות והעשרות.
המספר הסידורי (ראשון, שני...)
| מספר | זכר | נקבה |
|---|---|---|
| 1 | אַוּל (אול) | אולא |
| 2 | תַ'אנִי | תַאנְיֶה |
| 3 | תַ'אלֶת | תַאלְתֶ'ה |
| 4 | רַאבֶּע | רַאבְּעַה |
| 5 | חַ'אמֶס | חַ'אמְסֶה |
איך מציינים תאריך? (יום בחודש)
אפשרות א': יידוע כפול והטיה
השימוש במילה "אל" (הידיעה) + המספר + הטיה של המספר.
למשל: אל-חַמְסֶה תַּעְת (החמישה של...)
אפשרות ב': המילה "מִן" + סידורי
שימוש במילה "מִן" (מתוך) ולאחריה המספר הסידורי (בדרך כלל בנקבה).
למשל: תַ'אנְיֶה מִן (השנייה מתוך...)