יחידה 11תיאור הבחנה וגזרת ההמזה
היכרות עם המושא המוחלט, תיאור ההבחנה (التَّمْيِيز) וחוקי הכתיב של גזרת ההמזה.
1. אוצר מילים ליחידה
פעלים מרכזיים מגזרת ההמזה, לצד שמות עצם וביטויים מיוחדים.
2. תיאור ההבחנה (التَّمْيِيز) ותיאור האופן (المَفْعُولُ الْمُطْلَقُ)
תפקיד ה־تَمْيِيز הוא להבהיר או לצמצם את משמעותה של מילה כללית לתחום מסוים. הוא עונה על שאלות כמו: מאיזו בחינה? בנוגע למה? ביחס למה?
מתי חובה להשתמש בו? חמשת המקרים:
א. צבעים ובעלי מום: לא ניתן ליצור מהם משקל أَفْعَل, ולכן מוסיפים מילים כמו أَشَدّ או أَكْثَر ולאחריהן تَمْيِيز.
بَيْتُكَ أَشَدُّ بَيَاضًا مِنْ ذَلِكَ الْبَيْتِ
ביתך לבן יותר מן הבית ההוא (מילולית: ביתך חזק יותר מבחינת הלובן).
ב. שמות תואר בצורת בינוני: משתמשים באותה שיטה.
هُوَ أَكْثَرُ تَلَامِيذِ الصَّفِّ اجْتِهَادًا
הוא התלמיד החרוץ ביותר בכיתה (מילולית: הוא יותר מכל תלמידי הכיתה מבחינת החריצות).
كَمْ طَالِبًا فِي الصَّفِّ؟
כמה תלמידים יש בכיתה? (שם העצם ביחיד!)
فِي الصَّفِّ اثْنَانِ وَثَلَاثُونَ طَالِبًا
בכיתה 32 תלמידים.
اشْتَرَيْتُ كِيلُوغْرَامًا لَحْمًا
קניתי קילוגרם בשר.
فِي الشَّقَّةِ كَذَا وَكَذَا غُرْفَةً
בדירה כך וכך חדרים.
المَفْعُولُ الْمُطْلَقُ הוא בדרך כלל مصدر (שם פעולה) שמופיע לצד פועל מאותו שורש.
טבלת סיכום תיאור האופן:
| תפקיד | מה הוא מוסיף? | דוגמה |
|---|---|---|
| التَّأْكِيد | הדגשת הפעולה | فَرِحْتُ فَرَحًا |
| النَّوْع | אופן הפעולה (לרוב מגיע תואר אחריו) | نِمْتُ نَوْمًا عَمِيقًا |
| الْعَدَد | מספר הפעמים | سَجَدَ أَرْبَعًا / دَقَقْتُ ثَلَاثًا |
| للتَّشْبِيه | השוואת אופן הפעולה לדבר אחר | هَجَمَ هُجُومَ الْأَسَدِ |
ביטויים קבועים:
ישנם ביטויים נפוצים המופיעים ביחסה שנייה (نصب) ומתפקדים מבחינה תחבירית כמושא מוחלט או כממלא מקום שלו.
• خَاصَّةً – במיוחד
• حَقًّا – באמת
• جِدًّا – מאוד
• تَمَامًا – לחלוטין / בדיוק
• بِنَاءً عَلَى... – בהתאם ל... / על סמך...
3. الفعل المهموز – גזרת ההמזה
גזרת ההמזה היא גזרה שבה אחת מאותיות השורש של הפועל היא המזה (ء).
• ב-פ' הפועל – האות הראשונה של השורש היא המזה: أخذ
• ב-ע' הפועל – האות השנייה של השורש היא המזה: سأل
• ב-ל' הפועל – האות השלישית של השורש היא המזה: قرأ
בגזרה זו חשוב לשים לב למיקום ההמזה ולתנועות שלצידה, שכן הם קובעים כיצד היא תיכתב ("הכורסא").
1. המזה בתחילת מילה
כאשר ההמזה נמצאת בתחילת המילה, היא נכתבת תמיד על אליף (أ / إ).
• أُمّ – אמא
• أَكَلَ – הוא אכל
• إِذْن – אישור
3. המזה בסוף מילה
מסכלים על התנועה של האות שלפניה:
• פתחה לפניה ← תיכתב על أ (بَدَأَ).
• כסרה לפניה ← תיכתב על ئ (بَرِئَ).
• דמה לפניה ← תיכתב על ؤ (جَرُؤَ).
אם יש סוכון או אות מאריכה לפני, נכתבת בנפרד (جَاءَ, شَيْء).
2. המזה באמצע מילה (כלל "חוזק התנועות")
אנו בודקים את תנועת ההמזה ואת התנועה שלפניה. התנועה החזקה יותר מבין השתיים היא זו שתקבע את סוג "הכיסא" שעליו תשב ההמזה:
סדר חוזק התנועות (מהחזק לחלש):
- כסרה ( ِ ) ← כורסא יא (ئ)
- דמה ( ُ ) ← כורסא ואו (ؤ)
- פתחה ( َ ) ← כורסא אליף (أ)
- סוכון ( ْ ) ← (הכי חלש, אין לו כורסא משלו)
כאשר נוצר מצב של שתי המזות רצופות (הראשונה פתחה, השנייה סוכון), הן מתלכדות לצורה آ (אלף מדה).
أَأْكُلُ ← آكُلُ (תקין)
- ציווי חריג: ב-3 פעלים האות أ נשמטת כליל בציווי: أَكَلَ←كُلْ | أَخَذَ←خُذْ | أَمَرَ←مُرْ.
- בניין 8 (أ خ ذ): ההמזה מתאחדת עם ה-ت: اِتَّخَذَ (ולא اِئْتَخَذَ).
- מצדר בבניין 2: כש-ל' הפועל היא המזה, המשקל יהיה تَفْعِلَة (بَرَّأَ ← تَبْرِئَة).
4. תרגול לימודי מסכם יחידה 11
ענה על 15 השאלות הבאות כדי לסיים את היחידה.
שאלה 1: מאפייני ה־تَمْيِيز
אילו שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי ששם עצם ישמש כתיאור הבחנה (تَمْيِيز)?
שאלה 2: תיאור אופן אחרי צבע
איך נאמר "המכונית שלהם אדומה יותר מהמכונית שלנו"?
שאלה 3: ה־تَمْيِيز לאחר كَمْ
כיצד יש להשלים את המשפט הבא בצורה תקינה: "كَمْ ________ فِي الْمَدْرَسَةِ؟"
שאלה 4: זיהוי סוג المَفْعُول الْمُطْلَق
במשפט "نِمْتُ نَوْمًا عَمِيقًا" – איזה תפקיד ממלא המושא המוחלט (نَوْمًا)?
שאלה 5: بيטויים קבועים
מה משמעות הביטוי הקבוע "بِنَاءً عَلَى" שמתפקד כתחליף למושא מוחלט?
שאלה 6: כתיבת המזה באמצע מילה
מדוע ההמזה במילה "يُؤَكِّدُ" נכתבת על כורסי ואו (ؤ)?
שאלה 7: כתיבת המזה בסוף מילה
איך תיכתב ההמזה בפועל בבניין 1 מהשורש ב.ר.א. בזמן עבר נסתר (הוא החלים)?
שאלה 8: המזה בסוף מילה אחרי סוכון / אות מאריכה
כיצד נכתבת ההמזה במילה "شَيْء" (דבר)?
שאלה 9: ציווי חריג
כיצד תיראה צורת הציווי לזכר יחיד של הפועל أَخَذَ (לקח)?
שאלה 10: הידמות בבניין 8
איך ייראה הפועל מהשורש أ خ ذ בבניין 8 עבר (לקח/אימץ)?
שאלה 11: שתי המזות ברצף
כיצד נכתוב בצורה תקינה את הפועל "אני אוכל" (أَ + أَكُلُ)?
שאלה 12: המזה אמצעית חזקה
בפועל سُئِلَ (נשאל - סביל עבר), מדוע ההמזה על "יא" (ئ)?
שאלה 13: תיאור אופן בביטויי הפלגה
איך נתרגם מילולית ותחבירית את: إِنَّ النِّيلَ أَكْبَرُ الْأَنْهَارِ طُولًا?
שאלה 14: זיהוי المفعول المطلق
במשפט هَجَمَ الْجُنْدِيُّ هُجُومَ الْأَسَدِ - איזה תפקיד משמש המושא המוחלט?
שאלה 15: מצדר בבניין 2
כאשר ההמזה היא ל' הפועל (האות האחרונה בשורש) בבניין 2, באיזה משקל נשתמש למצדר? (למשל השורש ב.ר.א)