יחידה 1מבנה המשפט בערבית, יסודות הפועל השלם והיחסות
הפועל השלם בבניין 1, פועלי/שמני, רשמב"א, יחסות, סמיכות
1. אוצר מילים: פעלים שלמים בסיסיים ומונחי מפתח
ביחידה זו נתמקד אך ורק בפעלים שלמים בבניין הראשון, המהווים את בסיס הקריאה עיתונות וחדשות.
2. לימוד: מבנה המשפט בערבית
המשפט בערבית גמיש יותר מהמשפט בעברית, ומיקום הפועל ביחס לנושא משפיע ישירות על צורת הפועל.
א. כאשר הפועל מגיע לפני הנושא (משפט פועלי)
- הפועל יופיע תמיד בצורת יחיד/ה, גם אם הנושא הוא ברבים.
- הפועל חייב להתאים לנושא במין (זכר או נקבה).
• رَفَضَ المَنْدُوبُونَ... (הנציגים סירבו... – מילולית: סירב הנציגים).
• أَكَلَتْ بِنْتِي...הבת שלי אכלה.
ב. כאשר הפועל מגיע אחרי הנושא
כאשר הנושא פותח את המשפט והפועל מגיע אחריו, הפועל חייב להתאים לנושא גם במין (זכר/נקבה) וגם במספר (יחיד/רבים).
• المَنْدُوبُونَ رَفَضُوا... (הנציגים סירבו...).
• اللَّجْنَةُ عَقَدَتْ... (הוועדה ערכה...).
ג. רשמב"א (ריבוי שאינו מציין בני אדם)
רשמב"א - ריבוי שאינו בני אדם. הכללים לגבי נושא חלים לגבי כל מילה שהיא ברבים, והיא לא בני אדם. הפועל, התואר, כינוי הרמז וכינוי המושא המתייחסים למילה זו, יגיעו בנקבה יחידה.
• פועל לפני הנושא: قَصَفَتِ الطَّائِرَاتُ... (המטוסים הפציצו... – מילולית: הפציצה המטוסים).
• פועל אחרי הנושא: الطَّائِرَاتُ قَصَفَتْ... (המטוסים הפציצו...).
בואו נראה דוגמה למשפט תקין לחלוטין בערבית
המשפט כולל בתוכו את הנושאים שהרגע למדנו.
הטייסים הפציצו את הבתים ההרוסים הללו
(מילולית: הפציץ הטייסים את הבתים ההרוסה הזאת).
- טייסים הם בני אדם ולכן הפועל שלפניהם מופיע בזכר.
- הפועל מגיע לפני הנושא ולכן מופיע ביחיד.
- בתים הם אינם בני אדם (רשמב"א), ולכן כל מה שקשור אליהם מופיע בנקבה יחידה (هٰذِهِ ו-الْمَهْدُومَةَ).
3. לימוד עיוני (תחביר): היחסות (ניקוד סופי)
הניקוד של האות האחרונה במילה בערבית אינו מקרי. הוא מצביע על התפקיד התחבירי של המילה במשפט. קיימת הבחנה ברורה בין שם עצם מיודע (עם ال הידיעה או סמיכות) לבין שם עצם לא מיודע (ללא ה' הידיעה).
א. שם עצם מיודע (תנועה אחת בלבד)
| יחסה | תפקיד תחבירי במשפט | סימן הניקוד הסופי | דוגמה |
|---|---|---|---|
| יחסה ראשונה | נושא נשוא שמני | דמה ( ُ ) | نَشَرَ المَجْلِسُ (המועצה פרסמה) هُوَ الوَلَدُ الْجَمِيلُ (הוא הילד היפה) |
| יחסה שנייה | מושא ישיר (את מי/מה) תיאורים | פתחה ( َ ) | سَمِعْتُ الْكَلَامَ (שמעתי את הדברים) رَأَيْتُ الوَلَدَ الْجَمِيلَ (ראיתי את הילד היפה) |
| יחסה שלישית | מילה שאחרי מילת יחס סומך בסמיכות | כסרה ( ِ ) | فِي الجَلْسَةِ (בישיבה) فِي المَدْرَسَةِ الجَدِيدَةِ |
ב. שם עצם לא מיודע יקבל לרוב תנועה כפולה (נקרא בערבית: תנוין, מלשון "שתיים").
| יחסה | תפקיד תחבירי במשפט | סימן הניקוד הסופי | דוגמה |
|---|---|---|---|
| יחסה ראשונה | נושא נשוא שמני | תנוין דמה ( ٌ ) | نَشَرَ مَجْلِسٌ (מועצה פרסמה) هُوَ وَلَدٌ جَمِيلٌ (הוא ילד יפה) |
| יחסה שנייה | מושא ישיר (את מי/מה) תיאורים | פתחתין ( ً ) בתוספת אליף* | سَمِعْتُ كَلَامًا (שמעתי דברים) رَأَيْتُ وَلَدًا جَمِيلًا (ראיתי ילד יפה) |
| יחסה שלישית | מילה שאחרי מילת יחס סומך בסמיכות | כסרתין ( ٍ ) | فِي جَلْسَةٍ (בישיבה [כלשהי]) فِي مَدْرَسَةٍ جَدِيدَةٍ (בבית ספר חדש) |
*(הערה: האליף מתווספת ביחסה השנייה, למעט מילים המסתיימות בתא מרבוטה ة או בהמזה ء).
ג. סמיכות
סמיכות בערבית היא חיבור של שני שמות עצם, כאשר הראשון שייך, קשור או מתייחס לשני.
לדוגמה: كِتَابُ الطَّالِبِ — הספר של התלמיד. كِتَابُ = הספר (המילה הראשונה). الطَّالِبِ = התלמיד (המילה השנייה).
שימו לב: המילה השנייה בסמיכות תמיד תנוקד ביחסה 3.
תכלס?
- יחסה ראשונה ← נושא או נשוא שמני, מקבל ניקוד סופי דמה (וּ)
- יחסה שנייה ← מושא ישיר או תיאור, מקבל ניקוד סופי פתחה (אָה)
- יחסה שלישית ← סומך או מילה אחרי מילת יחס, מקבל ניקוד סופי כסרה (אִי)
- יחסה שנייָה - אָה (פתחה)
- יחסה שלישִית - אִי (כסרה)
- יחסה ראשונה - פשוט תזכרוּ 🙂
4. תרגול לימודי
שאלה 1: מבנה המשפט (התאמת פועל לנושא בני אדם)
בחר את המשפט התקין דקדוקית:
שאלה 2: מבנה המשפט
כיצד נתרגם נכון את המשפט "התלמידות שלי ביקשו את העזרה" (ביקש = طَلَبَ, עזרה = مُسَاعَدَة), בהנחה שהפועל קודם לנושא?
שאלה 3: מבנה המשפט (רשמב"א)
כיצד נתרגם נכון את המשפט "הכלבים שלי אכלו את האוכל" בהנחה שהפועל לאחר לנושא?
שאלה 4: יחסות (ניקוד שם עצם מיודע)
השלם את המשפט עם הניקוד הנכון למילה המודגשת: "عَقَدَ المَجْلِسُ _________." (המועצה ערכה את הישיבה).
שאלה 5: יחסות (ניקוד שם עצם לא מיודע)
השלם את המשפט עם הניקוד הנכון למילה המודגשת: "بَحَثَ الوَزِيرُ عَنْ _________." (השר חיפש מטרה [כלשהי]).
שאלה 6: פעלים ואוצר מילים (שורשים)
מהו השורש של הפועל "إِجْتَمَعَ " במשפט "إِجْتَمَعَ الوَزِيرُ مَعَ الرّئِيس" ?
שאלה 7: יחסות וסמיכות
השלם את המשפט עם הניקוד הסופי הנכון למילה המודגשת: "نَتَائِجُ _________ لَمْ تُحَدَّدْ بَعْدُ." (תוצאות הוועדה טרם נקבעו - ועדה = لَجْنَة).
שאלה 8: מבנה המשפט (התאמת פועל אחרי נושא בני אדם)
כיצד נתרגם נכון את המשפט "הנציגים דרשו את הישיבה" (נציגים = المَنْدُوبُونَ, דרש = طَلَبَ), כאשר הנושא מופיע לפני הפועל?
שאלה 9: מבנה המשפט (רשמב"א – פועל לפני הנושא)
בחר את המשפט התקין דקדוקית לתרגום המשפט: "המטוסים הפציצו מטרות" (מטוסים = الطَّائِرَات, הפציץ = قَصَفَ, מטרות = أَهْدَاف):
שאלה 10: יחסות (ניקוד נושא מיודע)
השלם את המשפט עם הניקוד הסופי הנכון למילה המודגשת: "نَشَرَ _________ كَلَامًا." (המועצה פרסמה דברים).
שאלה 11: יחסות (ניקוד מושא לא מיודע עם אליף תנווין)
השלם את המשפט עם הניקוד הסופי הנכון למילה המודגשת: "قَصَفَتِ الطَّائِرَاتُ _________." (המטוסים הפציצו מטרה [כלשהי]).
שאלה 12: יחסות וסמיכות (צירוף סמיכות מלא)
בחר את הניקוד הנכון לצירוף הסמיכות: "ישיבת המועצה" (ישיבה = جَلْسَة, מועצה = مَجْلِس) כאשר הצירוף משמש כנושא המשפט:
שאלה 13: אוצר מילים ושורשים
מהו השורש של הפועל "إِنْعَقَدَ" (ערך/קשר)?
שאלה 14: מבנה המשפט ויחסות (תרגום פועל ומושא מיודע)
כיצד נתרגם נכון את המשפט "הוועדה דחתה את ההסכם" (ועדה = اللَّجْنَة, דחה/סירב = رَفَضَ, הסכם = الإِتِّفَاق), כאשר הפועל מקדים את הנושא?
שאלה 15: מבנה המשפט (פועל המקדים נושא רבים בנקבה)
כיצד נתרגם נכון את המשפט "הוועדות דנו במטרות" (ועדות = اللِّجَان, דן ב... = بَحَثَ عَنْ, מטרות = أَهْدَاف), כאשר הפועל פותח את המשפט?