1. משפט שמני: אומרים משהו על מישהו
משפט שמני אינו חייב פועל "הוא" בהווה. הוא בנוי מנושא, שעליו מדברים, ומנשוא, שאומר עליו משהו. אם יש רק שם ותיאור שלו, ייתכן שזה צירוף ולא משפט מלא.
הכלל: בדוגמה הרגילה נושא מיודע ונשוא תואר לא מיודע יוצרים משפט. שם ותואר המיודעים יחד יוצרים בדרך כלל צירוף.
- מפרקים יחד: במשפט הראשון נמסרת טענה על התלמיד. בשני רק מזהים איזה תלמיד. אפשר להמשיך: الطالب المجتهد حاضر = התלמיד החרוץ נוכח. אין צורך להוסיף הוא לכל משפט בערבית.
2. יידוע אינו רק אל הידיעה
שם מיודע מצביע על דבר מזוהה. ال היא דרך נפוצה, אך שם פרטי, כינוי ושם עם כינוי שייכות יכולים להיות מיודעים בלי ال. לכן "אין אל" אינו תמיד "לא מיודע".
הכלל: בודקים את סוג השם ואת הצירוף כולו לפני שקובעים יידוע.
- מפרקים יחד: كتابي מיודע באמצעות י׳ השייכות; كتاب الطالب מיודע באמצעות הסומך, אף שלמילה كتاب אין אל. הבחנה זו דרושה גם לתואר וגם למשפט זיקה.
3. שם ותואר: התיאור הולך אחרי השם
תואר אומר איזה או איך. בצירוף רגיל הוא בא אחרי השם ומתאים לו במין, במספר, ביידוע וביחסה, כלומר בסימון התפקיד שבסוף המילה. זאת התאמה בתוך הצירוף, לא אותו דבר כמו התאמת פועל לנושא.
הכלל: בודקים ארבע התאמות, ובנוסף זוכרים שריבוי של דברים שאינם בני אדם מקבל לרוב נקבה יחידה.
- מפרקים יחד: مدرسة נקבה בערבית אף ש"בית ספר" זכר בעברית. كتب ריבוי של חפצים, ולכן חדשה בנקבה יחידה. תלמידים הם בני אדם, ולכן אין מחילים עליהם אוטומטית את כלל נקבה יחידה.
4. משפט פועלי וסדר מילים
בערבית אפשר לפתוח בפועל ואחריו הנושא, או בשם ואחריו פועל. בסדר פועל-נושא, כשהנושא המפורש ברבים, הפועל מופיע בדרך הרגילה ביחיד ומתאים במין. כשהנושא קודם, הפועל מתאים גם במספר.
הכלל: לא מתרגמים פועל יחיד בעברית כיחיד אם הנושא הערבי ברבים. מזהים קודם מי באמת מבצע.
- מפרקים יחד: שינוי סדר המילים משנה את דרך ההתאמה, לא את מספר האנשים. כסרת חיבור בحضرتِ אינה סיומת "את"; זו צורת היא לפני נושא מפורש בנקבות רבות.
5. יחסות: סוף המילה מספר על תפקידה
יחסה היא סימון של התפקיד הדקדוקי. בשם רגיל נושא מופיע בדרך כלל בראשונה, מושא ישיר בשלישית, ואחרי מילת יחס בשנייה. לא כל שם מציג את הסימן בכתב לא מנוקד.
הכלל: ביחיד רגיל: ראשונה לרוב דמה, שלישית פתחה, שנייה כסרה. בצורות לא מיודעות מתאימות מופיע תנוין. יש קבוצות עם סימנים אחרים.
- מפרקים יחד: الطالبُ עושה הפעולה, كتابًا מושא, المكتبةِ אחרי في. אין לתרגם את התנועות כמילים. משתמשים בהן כרמז ליחסים, ויודעים שבזוגי וברבים שלם הסימן יהיה שונה.
6. סמיכות: שני שמות מתחברים
בסמיכות שם אחד תלוי בשם שאחריו: ספר של תלמיד, מנהל של בית ספר. השם הראשון נקרא נסמך והשני סומך. ביחד הם יחידה אחת, בלי מילת "של" כתובה.
הכלל: בסמיכות שם+שם רגילה הנסמך בלי ال ובלי תנוין; הסומך ביחסה שנייה. יידוע הצירוף נקבע לפי הסומך.
- מפרקים יחד: בשרשרת מנהל-בית ספר-שכונה: רק הראשון מקבל תפקיד לפי המשפט; הבאים ביחסה שנייה. אין מוסיפים אל הידיעה לנסמך רק מפני שהתרגום העברי מיודע.
7. למי שייך התואר בסמיכות
תואר בא אחרי צירוף הסמיכות. כדי לדעת את מי הוא מתאר, בודקים מין, מספר, יידוע ויחסה. לפעמים ההקשר נחוץ, ובכתיב בלי ניקוד יכולה להישאר עמימות.
הכלל: לא קובעים שהשם הקרוב ביותר הוא המתואר. בודקים את כל ההתאמות.
- מפרקים יחד: جديد זכר ומתאר ספר; جديدة נקבה ומתארת תלמידה. בדוגמה הראשונה התואר בראשונה כמו كتابُ; בשנייה בשנייה כמו الطالبةِ. הסמיכות עצמה לא התפרקה.
8. כינוי שייכות וכינוי אחרי מילת יחס
כינוי צמוד מקבל תפקיד לפי מה שהוא מחובר אליו. אחרי שם הוא לרוב שייכות, אחרי פועל מושא, ואחרי מילת יחס הוא ההשלמה שלה.
הכלל: הסיומת לבדה אינה אומרת את כל התפקיד. קוראים גם את המילה שלפניה.
- מפרקים יחד: הסיומת ه היא הוא בצורות האלה, אך התפקיד משתנה. ספרו אינו מקבל גם ال משום שכינוי השייכות כבר מיידע אותו. בצירוף בערבית לא מוסיפים מילת "של" לפני הכינוי.
9. זוגי: בדיוק שניים
בערבית יש צורה נפרדת לשניים. בזוגי שם רגיל הסיום انِ בראשונה ו-ينِ בשנייה ובשלישית. ההבדל הוא גם בהגייה: āni לעומת ayni. לא כל סיום י׳-נ׳ הוא ריבוי.
הכלל: קובעים את תפקיד השם במשפט ואז בוחרים סיומת. בסמיכות נ׳ הזוגי נושרת.
- מפרקים יחד: طالبا נושא בראשונה בסמיכות; طالبي מושא בשלישית בסמיכות. אין לתקן את הנ׳ החסרה: היא נשמטה בגלל הסמיכות ולא בגלל טעות הקלדה.
10. רבים שלם וריבוי שבור
רבים שלם מוסיף סיומת; ריבוי שבור משנה את המבנה הפנימי של המילה. יש ללמוד ריבוי עם היחיד, כי אי אפשר לנחש כל ריבוי מן המשמעות. ברבים זכר שלם גם הסיום משתנה לפי התפקיד.
הכלל: זכר שלם: ونَ בראשונה ו-ينَ בשנייה/שלישית; נקבה שלמה: ات, עם דמה בראשונה וכסרה בשנייה ובשלישית בדוגמאות הרגילות.
- מפרקים יחד: المعلماتِ היא מושא למרות הכסרה, כי בריבוי נקבה שלם כסרה משמשת גם בשלישית. יחסה ותנועה אינן תמיד אותו דבר. ברבים זכר שלם בסמיכות נ׳ נושרת: معلمو المدرسة = מורי בית הספר.
שאלות קצרות
נסו לענות במילים שלכם, ואז פתחו את התשובה. זו בדיקה עצמית, בלי ציון אוטומטי.
התשובות נשארות במסך רק כל עוד הוא פתוח. הן לא נשמרות בחשבון ולא נשלחות לבדיקה.
מקורות והערת עדכון
שיעור חזרה מעמיקה מקורי, עם כללים, דוגמאות בערבית ובעברית ופתרונות מוסברים מ-15.10.2026. הדרישות הקובעות הן הוראות משרד החינוך והשאלון הרלוונטי לשנת הבחינה שלכם.